בחוות הדעת נכתב עוד על התוכנית שגיבשה המדינה: "ישנו ספק רב אם באופן חוקי ישנה אפשרות לקבל היתרים מכוחה של התוכנית, שכן אין לה הוראות כלל. רשלנות טכנית זו היא רק סימפטום אחד למהות של התוכנית אשר לוקה במגוון של כשלים במיוחד כאשר ידוע כי היא יועדה מלכתחילה לתושבים בדואים... נדמה שלמרות שנעשו כאן לכאורה מאמצים, מדובר בהצהרות חסרות ביסוס אשר בינן לבין המציאות אין שום דבר במשותף". 

באשר למתיחות בין הקהילות באל ג'בל מערב נכתב בחוות הדעת כי "עובדה זו רק מחמירה את ההחלטה ומוסיפה נדבך נוסף לרעיון הלא מוסרי להעביר את תושבי אלח'אן אל אחמר למרחב של הסלמאת". לסיכום, נכתב כי "כל פתרון לאוכלוסייה זו צריך לקחת בחשבון את כל המרכיבים החברתיים והתרבותיים ולא להתעלם מהקונפליקטים הקיימים כפי שנעשה בהחלטה שרירותית זו". 

במסמך נוסף שהגישה העמותה, הכולל עקרונות תכנון עבור הקהילה הבדואית מצוין כי "יש צורך להכיר בצורת יישוב זו (היישוב הבדואי) בדומה לצורות יישוב אחרות בעלות מאפיינים ייחודים כמו קיבוץ, יישוב קהילתי, מושב עובדים או כפר... לפיכך יש צורך להתחשב בהיגיון הפנימי של היישוב הבדואי ולתכנן עבורו מתוך נקודת מבט זו". 

בהמשך נכתב כי "האיפיון של היישוב הבדואי צריך להיות מובנה בראש ובראשונה על שמירת צפיפות בינוי נמוכה בהתאם לאופי היישוב הכפרי-חקלאי, ובהתאם לדפוסי המחייה והתרבות של התושבים... התפיסה התכנונית הבסיסית גורסת כי תכנון עבור יישובים בדואים צריך להתאים לתנאי החיים של האוכלוסייה המתגוררת בהם ולכוון לפיתוח חיים אלה במרחב שבו היא מתקיימת על ידי יצירת תשתית תכנונית נכונה הלוקחת בחשבון את השינויים החברתיים והמרחביים של האוכלוסייה".

במסמך מתייחסים אנשי העמותה לצורת החיים הקיימת של הבדואים בשטחי C ומציינים כי "ישנו מחסור מתמיד של שירותי ציבור עבור מרבית התושבים הבדואים באזור. הקצאה של שירותי ציבור היא תנאי מרכזי לשיפור תנאי החיים של האוכלוסייה ורווחתה, ולפיכך דרוש לאפשר מקום נרחב ליצירת השירותים הציבוריים". 

באשר לתעסוקה בקרב בני הקהילה נכתב כי "העדר תשתית כלכלית תעסוקתית בשילוב שיעורי אבטלה גבוהים מחייב לייצר תנאים לקיום אפשרויות תעסוקה קיימות ובעיקר לאפשר מגוון אפשרויות תעסוקה חדשות.... התוכניות (שהגישה העמותה) מציעות שטח נפרד לאזור תעסוקה ומסחר הכולל אזור לבתי מלאכה קטנים (כמו מוסך, נגרייה, מסגרייה וכדומה), אזור מסחרי בו יוקמו בתי ממכר אשר ישמשו את התושבים וכן יפנו גם לעוברי אורח, ואזור תיירותי היכול לשלב תעשייה מקומית זעירה, מסעדות ופונקציות תיירותיות נוספות". במקביל לכך נכתב במסמך כי התוכנית של העמותה רואה חשיבות רבה במתן אפשרות לקיים ולפתח את מקורות הפרנסה הקיימים של רעיית הצאן ולשלב אותה ככל שניתן בפיתוח התעסוקה במקום.